עובד חדש - יובל וייס :
מנהל פרויקטים באגף בינוי ותחזוקה, נמצא בטכניון 10 חודשים.
בן 32 , נשוי + 3 , גר בחיפה.
מהנדס אזרחי B.Sc - טכניון J
MBA במנהל עסקים
ניסיון קודם: הגעתי לטכניון אחרי כמעט עשור במשרד הביטחון, שם עסקתי בניהול פרויקטים ומו"פ בעיקר בדרום הארץ.
תפקיד נוכחי: מנהל פרויקטים (חדשים + תחזוקה). כלומר, קבלת דרישות בינוי מהלקוחות (חוקרים , פקולטות , מעונות), "תפירת" חליפה לצורך מימושן וליווי לאורך כל שלבי הפרויקט (תכנון, התקשרות עם קבלנים לביצוע, ליווי ביצוע ופיקוח, בדק ותחזוקה).
גאוות יחידה: אב"ת – אגף גדול וחזק עם המון ידע ונסיון. משפיע מאוד וקשור כמעט לכל התהליכים בקמפוס.
ההחלטה: חיפשתי מקום שלעבוד בו ולהיות שותף בפיתוחו ובנייתו יש ערך מוסף ומאוד שמחתי לגלות שהתפנתה משרה בטכניון – מוסד יקר וחשוב לי , למשפחתי ובכלל למדינת ישראל.
הטלפון מהטכניון צלצל כשהייתי ברמזור ליד הגרנד קניון "בדקה ה-90" לפני קבלת החלטה על תפקיד בחיל הים.
הופתעתי לגלות שבטכניון: הופתעתי לגלות את היקף ונפח התשתיות והדרישות מהאגף ולהבין שהטכניון בעצם מתפקד כעיר לכל דבר וגם שמחתי להיפגש לראשונה בחיי עם שעון נוכחות, שהוא הראשון שמברך אותי "בברוך הבא" בכל יום J.
חלומות: להמשיך ולהתמקצע בניהול פרויקטים ובפרט במאפיינים המיוחדים של הפרויקטים בטכניון.
צילום: גיורא מייזלר עיצוב לוגו: ענת הר-גיל עריכה: שושי דולב
פורשת – לאה הגואל:
סוציולוגית רפואית (ד"ר לסוציולוגיה בפקולטה לרפואה) וגם אמא ל- 3 וסבתא ל- 5 נכדות.
וותק בטכניון מדצמבר 1982 ועד יולי 2015
"אתחיל בתודות למנהלי המחלקה איתם עבדתי: פרופ' ליאון אפשטיין שקיבל אותי לעבודה במחלקה לבריאות המשפחה והקהילה אותה הקים, ובהמשך תחת ניהולו של פרופ' גדי רנרט".
המחלקה הייתה בעלת שיוך אירגוני משותף לפקולטה לרפואה של הטכניון, ולשירותי בריאות כללית, והיא ממוקמת במרכז הרפואי כרמל.
לאה שהייתה בעלת רקע מחקרי בנושאים של רשתות חברתיות, סוציולוגיה עירונית, אינטראקציה סימבולית ותפקוד משפחה, התקבלה לעבוד במחלקה - כסוציולוגית רפואית, בצומת דרכים בה נפגשת הרפואה עם הסוציולוגיה. כיום המחלקה נקראת "רפואת הקהילה ואפידמיולוגיה"; לאה היא העובדת האחרונה מהטכניון שפורשת ממחלקה זו.
מה היה מיוחד בעינייך בתפקיד ?
"העבודה לצד אנשי חזון כאלה, אשר הקימו מפעל יחודי, היתה זכות גדולה, בפרט מבחינת השילוב הנדיר, האופייני למחלקה, בין עניין אינטלקטואלי להתלהבות מרגשת. פרופ' רנרט בחר להתמקד באפידמיולוגיה של סרטן כמרכז הפעילות של המחלקה, בתכניות לגילוי מוקדם של סרטן השד והמעי באמצעות בדיקות סריקה שהוא יזם, ואשר החלו פועלות מתוך המחלקה בתחילת שנות ה-90 (כפי שהומלץ גם ע"י משרד הבריאות מאוחר יותר) בהן השתלבתי כחוקרת וכיועצת, וכן תכנית לרפואה מותאמת אישית במסגרת שרותי בריאות כללית.
עם קבלתי למחלקה נאמר לי: "עליך להביא את תרומת מדעי החברה לרפואה". ללא הנחיה מפורטת, ניתנה לי ההזדמנות לבחור את התוכן המתאים למשימה זו. הייתי סוציולוגית של בריאות (או סוציולוגית רפואית), התמקדתי בקשר בין החיים החברתיים לבריאות, לחולי, ולהתנהגויות בריאות. הפעילות שלי כללה מחקר, הוראה (בעשר השנים הראשונות לימדתי סטודנטים בפקולטה לרפואה, בצוות שכלל רופאים, סוציולוגים ועובדים סוציאליים, קורסים כגון "היבטים פסיכו-חברתיים של בריאות וחולי"), ויעוץ לתכניות ההתערבות האוכלוסייתיות שהופעלו במחלקה.
זה היה מעבר חד, ממחלקות לסוציולוגיה באוניברסיטאות בהן פעלתי קודם לכן, אל מחלקה שמרכזה עבודה רפואית ומומחים בתחום הרפואה, שדרש למידה והסתגלות והיה מאתגר ומספק כאחת.
מצאתי עצמי מגשרת בין שפת הצוות הרפואי לבין התפיסות באוכלוסיית היעד של אנשים בריאים המוזמנים לבדיקות רפואיות לגילוי מוקדם של סרטן.
כדי להבין איך מתייחסים ומגיבים מוזמנים בריאים לבדיקות רפואיות, יזמתי מחקרים שונים וזכיתי בקרנות מחקר למימון חלק מפרוייקטים אלו.
עבודותיי מוצגות בכנסים מדעיים בינלאומיים, ומתפרסמות בספרות הרפואית וגם בזו הסוציולוגית, ומייצגות מינוח והמשגה מותאמים לקהלי היעד השונים, כדי לנווט בעולמותיהם של קוראים ושל עורכי כתבי-עת בתחומים השונים.
במקומות מעטים בלבד עובדים צוותים רפואיים עם סוציולוגים ומדעני חברה ביחד, באופן שוטף. זכיתי להיות חלק מצוות מיוחד זה, לקחת חלק בפיתוח דפוסים משותפים של עבודה פוריה, ולתרום בנושאים מהותיים בהם התמחיתי. במקביל, השתמשתי במיומנות הסוציולוגית של התבוננות, "תצפית משתתפת" שבחנה את דרכי הפעילות האירגונית הזאת במחלקה, כדי להבין את התופעה הכללית, המתרחבת בארץ ובעולם, של צוותים מתחומים שונים הפועלים יחדיו. כחלק מפעילות הפנאי שלי כתבתי על תוצאות המחקר הזה.
מה את הכי אוהבת בעבודתך?
1. את המפגש מקרוב עם מגוון של אנשי מקצוע ותחומי ידע, את ההתפתחות המקצועית שזכיתי לה ושילוב עולם הסוציולוגיה עם העולם הביו-רפואי, תוך בניית צוות רב-תחומי ושיתוף פעולה בתוך המחלקה.
2. את עבודת הגישור הדו-כיוונית ותרגום המסרים הרפואיים עבור האוכלוסיה, תוך הצגת התפיסות הרווחות בציבור לצוות הרפואי, לאור תוצאות מחקרים שערכתי.
3. את הכתיבה של מאמרים מדעים ודו"חות מחקר, הדורשת ומאפשרת לפתח חידוד המחשבה, דיוק הבעת רעיונותי, חיבור לכותבים גדולים בעבר ודאגה לבהירות הטקסט עבור הקורא העתידי.
4. את ההתמודדות עם האתגרים והקושי, הסיפוק שבגילוי רבדים של התופעות שחקרתי, שלא היו ידועים קודם – לדוגמא, הגורמים השונים המשפיעים על היענות לגילוי מוקדם של סרטן – אישיים, חברתיים, כלכליים, של סגנון חיים, של הֶקְשֶר האירגון של שרותי הבריאות, של תפיסת הרציונל הרפואי (להזמנה להיבדק) ע"י אוכלוסיית היעד, והקשר היומיומי עם ציבור שעבר שינוי משמעותי, מתמיהה על זימונים לבדיקות ללא פניה שלהם אל המערכת הרפואית – להבנה שהגילוי המוקדם של סרטן אינו איום אלא פתח לתקווה.
מה הטכניון היווה ומהווה עבורך לאורך כל הדרך?
הטכניון היווה ה"גג" האקדמי לפעילות המחקרית וסמל למצוינות ולשאיפה לפרוץ דרכים חדשות בהבנת הקשר בין החיים החברתיים לבריאות ולרפואה מונעת. הטכניון סיפק את ה"מקום" (ה'רוחני') המיוחד, המאפשר, למימוש חזון יחודי כפי שמתבטא במבנה האירגוני של המחלקה שלנו.
חלומות ותוכניות לעתיד
אמשיך לחקור שאלות שעדיין מבקשות תשובות בתחום התמחותי, לעסוק בפעילויות הפנאי שלי. על מנת להרחיב ולגוון, אוסיף לרפרטואר שלי כתיבה גם בסגנונות בהם עסקתי בעבר רק על קצה המזלג.
מהו המסר העיקרי שלך ?
למצוא דרך להכניס לשגרת היומיום פעילויות בריאות שונות, לפי בחירתנו והעדפתנו. קל יותר לתחזק מקבץ כזה, מאשר פעילויות בודדות. סגנון חיים הכולל פעילות גופנית, תזונה נכונה, הימנעות מעישון, היענות לבדיקות גילוי מוקדם המומלצות ע"י משרד הבריאות - יאפשר לשמור על אורח חיים בריא ע"י תחזוקה ומניעה.
