בחודש ספטמבר, לקראת ערב החג, יזמה הפקולטה שיתוף פעולה עם ארגון 'לתת'. במסגרת זו, חולקו חבילות מזון לראש השנה לניצולי שואה נזקקים, אשר מתגוררים בחיפה. עם תום טקס הרמת הכוסית השנתי, התנדבו עמיתים רבים: נציגי הסגל האקדמי, נציגי הסגל המנהלי וסטודנטים מכל המסלולים - ונרתמו למלאכה. כלל הצוות חולק לצמדים, החבילות הועמסו על הרכבים הפרטיים, וכל זוג יצא לדרכו, באמתחתו מס' חבילות.
על אף שמוסד הטכניון קנה את שמו על רקע יסודותיו הטכניים, ככל שנוגע הדבר לביקור קשישים אלו, חלקם עריריים ודלי-אמצעים, אין מדובר בעניין טכני כלל וכלל. 'פרוטוקול' הביקורים מחממי הלב היה עשיר הרבה יותר מאשר מסירת חבילה גרידא אלֵי מען מבוקש. למעשה, דומה היה כי כל כמה ששמחו ניצולי השואה לקבל את חבילות השי, אושרם מעצם הביקור ומן ההתעניינות בהם ובמצבם היה רב אף יותר. יתר על כן, בה במידה שדרשנו אנו בשלומם ושאלנו על אודות קורותיהם, הסתקרנו הקשישים בנו ואף ביקשו לשמוע על תחומי העניין של הפקולטה.
כאמור, הימים הם ימי אלול היוקדים. אי לכך, נדהמנו לגלות במהלך ביקור בדירתה של אחת הקשישות כי אין ברשותה אף לא מאוורר אשר ימזג את ביתה. כידוע לכולנו, עומסי חום שכאלו עלולים להיות לא רק מעיקים; יש בכוחם גם לפגוע בבריאותם של הקשישים, ובמצבים מסוימים - אף לסכן את חייהם. כמובן, הפקולטה מימנה רכישת מאוורר עבורה, והתחייבה לסייע במימון תנור לימי החורף.
כפי שיכול כל בר דעת ולב לשער, פניהם של הניצולים, אשר ידעו סבל רב בימי חלדם, לבשו חיוך של נחת וסיפוק נוכח הסטודנטים הצעירים אשר הופיעו על מפתנם. נוכל לסכם בלב שלם כי, הגם שהתגייסותנו למבצע החלוקה הייתה לשם שמיים, באותם רגעי חסד באנו על שכרנו.
המבנה החברתי הישראלי מאפשר מפגש חוצה גילאים, טבעי ונינוח, בין אנשי האקדמיה ובין הקשישים. זכות וחובה מוסרית היא הדאגה להם ולרווחתם. הפקולטה להנדסה ביורפואית, אשר מיטב חוקריה מקדישים ימים ולילות למציאת פתרונות הנדסיים יצירתיים לבעיות רפואיות, רואה זכות גדולה ליטול חלק במיזם זה.
מי ייתן ובשנה הבאה תרבה ותגבר מגמה זו, וכלל גופי הטכניון יצטרפו למבצע חלוקה ממוסד, חובק פקולטות שכזה. הדבר יבטא, פעם נוספת, את מחויבותו העמוקה של הטכניון לקהילה ולחברה בישראל בכל הרבדים.
קרדיט: שחר ר. סטודנט שנה ד'
