ב - 28/10 נערך כנס ההשקה החגיגי של MED2E, המרכז המשותף של הפקולטות לרפואה והנדסה ביורפואית בטכניון. אורחי הכבוד: פרופ' שלזינגר, דיקן ביה"ס להנדסה באוניברסיטת Johns Hopkins ופרופ' ג'וויט, יזם סדרתי ופרופ' נספח בפקולטה לרפואה ב-Johns Hopkins . פאנל רחב, שבראשו מר עוזי אייכלר (ממייסדי מדיגייד ועד לאחרונה מנכ"ל החברה), עסק במימוש שיתופי פעולה בקהילה המקצועית בתחומי המדע, ההנדסה והרפואה וכלל רופאים, חוקרים ומומחים מהתעשייה הביורפואית. 

מרכז המצוינות יהווה מודל ייחודי ופורץ דרך בתחום ויספק פלטפורמה לדיאלוג רחב ויצירת מנהיגות משותפת, המחברת בין צרכים קליניים ויכולות הנדסיות, ליצירת חדשנות בשוק. המרכז יקדם שיתופי פעולה במחקר וביזמות בתחום הרפואה וההנדסה וישקיע בקידום והרחבת התכנית המשותפת ללימודי רפואה והנדסה ביורפואית, היחידה מסוגה בישראל. זו השנה השלישית בה נפתח המסלול המשותף והביקוש גדל משנה לשנה באחוזים רבים. 

במסגרת הפעילות המשותפת, התקיים בחודש יוני ביקור של סטודנטים משנים א' ו-ב' במסלול המשותף לרפואה והנדסה ביורפואית, בביה"ח רמב"ם ומפגש עם רופאים-מהנדסים וביוכימאים במחלקות השונות, ביניהן קרדיולוגיה, דימות ומעבדה דחופה.

"קרדיולוגיה הוא אחד התחומים המתפתחים ביותר בשנים האחרונות" ציין ד"ר יהונתן לסיק, קרדיולוג בכיר אשר בנוסף ללימודיו והתמחותו בתחום סיים דוקטורט בפקולטה להנדסה ביורפואית לפני מס' שנים. "בעבר היכולת שלנו לאבחן ולטפל במחלות לב הייתה מצומצמת ביותר, וכיום ישנן מגוון בדיקות, טיפולים וטכנולוגיות חדשניות במחלקה. בין היחידות: הדמייה הכוללת אקו-אולטראסאונד, MRI- לב ו- CT- לב, חדרי צנתורים, אלקטרופיזיולוגיה וטיפול יומיומי בהפרעות קצב, טיפול נמרץ לב ויחידות אשפוז. בעבר, החדרת סטנט במהלך צנתור דרש ניתוח מורכב עם סיכון גבוה, שנמשך לאורך שעות. כיום מדובר על ניתוח שכיח, שאורך כשעה". במהלך ביקור מרתק בחדר הצנתורים ולאורך הסברו המפורט של ד"ר לסיק על ההליך, זכו הסטודנטים לצפות בצינתור שביצע פרופ' רפי ביאר, מנהל ביה"ח רמב"ם, קרדיולוג בכיר, בוגר דוקטורט בהנדסה ביורפואית מטעם הטכניון ופרופסור בהנדסה ביורפאית ורפואה בטכניון. "בעבר התמותה מהתקפי לב הייתה 20-30% וכיום האחוז הוא מזערי בלבד, וזאת עקב התקדמות בטיפול- ביצוע צנתור מיידי ונטילת תרופות מותאמות".

כשנשאל ד"ר לסיק ע"י סטודנטית כיצד הוא משלב את הידע והניסיון שלו בהנדסה ביורפואית בתוך הפרקטיקה היומיומית ברפואה סיפר יהונתן "הניסיון ההנדסי עוזר להבין תהליכים פיזיולוגיים וטכנולוגיה בצורה טובה יותר וכך ניתן להבין ביתר קלות מתי ישנן בעיות, ארטיפקטים וכדומה. כמו כן, שילוב הידע ההנדסי והידע הקליני מסייע רבות במחקר, בעבודה עם חברות התעשייה וביזמות". ד"ר לסיק עבד בעבר בחברת פיליפס בפיתוח CT של הלב.

"מהנדס אשר אין לו רקע קליני עשוי לעבוד על פרויקט אשר מצליח הנדסית אך לא בהרכח רלוונטי ומותאם לרופא. הטכנולוגיה אמנם טובה, אך ה- Interface צריך להיות פשוט ושימושי עבור הרופא- אחרת הוא לא ישתמש בה".

"ישנן שתי גישות ביזמות בתחום", הוסיף, "האחת אומרת שראשית יש לבדוק 'Unmet needs' עם הרופא והגישה השנייה, הטוענת כי היזם צריך לחשוב בעצמו על הרעיון ואז לדעת להתאימו לרופא, כפי שעשה שלמה בן חיים, אשר הקים את חברת ביוסנס וובסטר ופיתח את ה- GPS בתלת מימד בלב ובכך שינה את הרפואה באלקטרופיזיולגיה. ניתן לשער כי אילו היה מתייעץ לפני כן עם קרדיולוגים הם היו אומרים כי אין בכך צורך ושהמכשור הקיים בהחלט מספק".

בביקור במעבדה הדחופה נפגשו הסטודנטים עם ד"ר יהודית אטיאס, אשר סיפרה להם על הבדיקות המבוצעות במעבדה,המאפשרת מתן תשובות ב"זמן אמת", ואף תוך כדי ניתוח. המעבדה הדחופה ובנק הדם הינן המעבדות היחידות הפעילות בשעות הערב והלילה, ויש להן תפקיד קריטי באבחון המטופלים. "מעבדה זו מהווה את השער של ביה"ח" סיפרה ד"ר אטיאס. "לעיתים החולה מגיע ללא סימפטומים טיפוסיים ולכן יש חשיבות גדולה ומובהקת לבדיקות, שכן ישנם מקרים בהם ילד מגיע עם כאב בטן בלבד אך הימצאות תאים בלסטיים בדמו עלולה להעיד על התפתחות מחלה מסכנת חיים".

במחלקת הדימות נפגשו הסטודנטים עם ד"ר איל ברקוביץ', מתמחה במחלקה, אשר סיים אף הוא תואר משולב ברפואה והנדסה ביורפואית. איל סיפר כי הידע ההנדסי מאפשר לו לשלב בין שני העולמות, בעיקר במחלקה זו, המשלבת שימוש רב בטכנולוגיה. במהלך הביקור במחלקה קיבלו הסטודנטים הסברים מקיפים על מערכות הדימות המיוחדות, כגון CT ו- CT- מח. "CT הינו כלי מצוין במקרי טראומה" הסביר ד"ר ברקוביץ, "ומשמש ככלי מהיר לאבחון בנפגעים מתאונות דרכים. תוך כמה שניות ניתן לקבל תמונה מלאה על כל האיברים הפנימיים בגוף". ד"ר ברקוביץ' הציג לראשונה מחקר חדשני, המבוצע בשיתוף עם פרופ' דן אדם, חבר סגל בפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון, המאתר פלאקים פריכים (מסכני חיים) באמצעות אולטראסאונד (US) תלת-מימדי עם חומר ניגוד. זהו המקום השלישי בעולם שמבצע בדיקות אלו. במחקר נבדקים עורקי הצוואר והטכנולוגיה המיוחדת מסייעת לבדיקת היצרויות של העורקים ולזיהוי פלאקים, אשר עשויים לגרום בהמשך לשבץ. לקראת הפרידה סיכם ד"ר ברקוביץ': "המסלול המשותף לרפואה והנדסה ביורפואית מצוין, אך תבינו זאת רק כשהמסלול יסתיים".